וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן - ע"פ שיעורו של הרב אביחי קצין

לאחר עמל ויגיעה רבים, זוכים בני ישראל להשלים את מלאכת בניית המשכן.
וכך מתארת זאת התורה:
 
פרק ל"ט , פס' לב – סוף הפרק
"וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה’ אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ: פ
וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה אֶת הָאֹהֶל וְאֶת כָּל כֵּלָיו קְרָסָיו קְרָשָׁיו בריחו בְּרִיחָיו וְעַמֻּדָיו וַאֲדָנָיו:
וְאֶת מִכְסֵה עוֹרֹת הָאֵילִם הַמְאָדָּמִים וְאֶת מִכְסֵה עֹרֹת הַתְּחָשִׁים וְאֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ:
אֶת אֲרֹן הָעֵדֻת וְאֶת בַּדָּיו וְאֵת הַכַּפֹּרֶת:
אֶת הַשֻּׁלְחָן אֶת כָּל כֵּלָיו וְאֵת לֶחֶם הַפָּנִים:
אֶת הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה אֶת נֵרֹתֶיהָ נֵרֹת הַמַּעֲרָכָה וְאֶת כָּל כֵּלֶיהָ וְאֵת שֶׁמֶן הַמָּאוֹר:
וְאֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֵת קְטֹרֶת הַסַּמִּים וְאֵת מָסַךְ פֶּתַח הָאֹהֶל:
אֵת מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת וְאֶת מִכְבַּר הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לוֹ אֶת בַּדָּיו וְאֶת כָּל כֵּלָיו אֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ:
אֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר אֶת עַמֻּדֶיהָ וְאֶת אֲדָנֶיהָ וְאֶת הַמָּסָךְ לְשַׁעַר הֶחָצֵר אֶת מֵיתָרָיו וִיתֵדֹתֶיהָ וְאֵת כָּל כְּלֵי עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן לְאֹהֶל מוֹעֵד:
אֶת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ אֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן:
כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה’ אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הָעֲבֹדָה:
וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה’ כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה: פ"
 
מספר נקודות טעונות הבהרה:
א. בפסוק הראשון יש להבין את הסדר הפנימי של הפסוק. הפסוק פותח בתיאור הסיום של המלאכה: "וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד". ואילו חציו השני, מתאר את העשייה: "וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וכו'".
 
ב. הפסוק הבא מתאר את הבאת המשכן אל משה.: "וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה...".
ומשה הוא המקימו: "וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן...".
מדוע משה הוא המקים? מדוע לא עשו זאת בצלאל, אהליאב וכל חכמי הלב אשר עשו בכל המלאכה?!
 
ג. עם תומה של המלאכה סוקר משה את מלאכתם של העושים במלאכה ומברך אותם:
וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה’ כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה: פ
 
המעיין בפסוק מגלה כפילות הנראית מיותרת: "והנה עשו אותה...כן עשו...". מה משמעותה של כפילות זו?!