תיאור ירידתו של יעקב למצרים חושף לפנינו את
חיבוטי הנפש של יעקב במעשה זה.
שמחה וחרדה משמשות בערבוביה, משיכה "בחבלי אדם ובעבותות אהבה" לבנו האהוב שעליו התאבל עשרים ושתיים שנה מתנגשת
ביראה מפני המשמעות המרומזת בירידה זו - שהיא המבשרת את ראשיתה של גלות מצרים.
לאחר הסיפור הטעון הזה על ירידת יעקב מצרימה באה רשימה מפורטת של בניו ובני בניו - שבעים הנפשות שבאו עמו מצרימה (מ"ו, ח'-כ"ז). ולאחריה ממתינים לנו בפרשה עוד שני מפגשים דרמטיים:
המפגש בין יעקב ליוסף, שקיצור תיאורו והאיפוק המאפיין אותו.
והמפגש בין יעקב לפרעה, שאף הוא אומר מעין זאת.
בשעור השבוע בחרנו לעסוק
ברשימת שבעים הנפש של בית יעקב שבאו מצרימה. בחירה זו עשויה להראות במבט ראשון תמוהה: וכי מה יש ברשימת שמות ומספרים שיוכל לעניין? ומדוע לעסוק בקבוצת פסוקים שאופייה טכני והיא מהווה 'אי' ספרותי הקוטע את רצף העלילה.
בטעינה...