תיאור לידותיהם של בני יעקב מופיע בפרשה ברצף.
ואולם, רצף זה נקטע בשני מקומות:
ההפרעה הראשונה בו באה לאחר לידת יהודה, בנה הרביעי של לאה:
בין רחל ויעקב מתנהל דו-שיח קשה וטעון, ובעקבותיו נותנת רחל את בלהה שפחתה ליעקב.
לאחר אירוע זה ממשיך התיאור של לידת הבנים, אך הוא נקטע בשנית על ידי סיפור הדודאים (ל', יד-טז), המופיע לאחר לידת השפחות (שיולדות שני בנים כל אחת).
הצורך בתיאור השיחה בין יעקב ורחל (הקטיעה הראשונה ברצף) ברור, שכן היא השפיעה באופן ניכר על בנייתה של משפחת יעקב:
בעקבות שיחה זו לקח יעקב את בלהה, ואחר כך גם את זלפה, ושתיהן זכו ליטול חלק בבניית משפחת ישראל.
לעומת זאת, אזכורו של סיפור הדודאים (הקטיעה השנייה ברצף) מפתיע. סביר להניח שבמהלך שבע השנים שבהן נולדו בני יעקב התרחשו במשפחת יעקב עוד דברים רבים אחרים, אף על פי כן אין הכתוב מספר עליהם, מפני שבפרשייה זו מתמקדת התורה בלידתם של בני יעקב.
מהי, אם כן, משמעותו של סיפור הדודאים בהקשר זה?
בטעינה...