"צפרדע אחת היתה"
המכה השניה, מתוך עשר המכות אשר באו על מצרים, היא מכת הצפרדעים.
חז"ל נתנו דעתם לכך, שבכל המקומות מדברת התורה על
הצפרדעים (ברבים). לעומת זאת פעם אחת, כאשר התורה מדברת על תחילתה של המכה היא משתמשת בלשון
יחיד.
שנים מגדולי התנאים חלקו במשמעות הדבר
שמות רבה )וילנא( פרשה י
"ותעל הצפרדע ותכס את וגו', תני ר"ע אומר צפרדע אחת היתה והיא השריצה ומלאה את ארץ מצרים, א"ל רבי אלעזר בן עזריה עקיבא מה לך אצל הגדה כלה מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות, צפרדע אחת היתה ושרקה להן ובאו."
והדברים מצריכים ביאור בשתי נקודות.
ראשית, על מה ולמה תוקף ר' אלעזר בן עזריה את הסברו של ר' עקיבא, עד שהוא מקשה עליו: "מה לך אצל הגדה"?! וממשיך וממליץ לו: "כלה מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות"?! עליך לעסוק בענייני הלכה ולא בענייני הגדה!
ושנית, מה טוב כל כך בהסברו של ר' אלעזר בן עזריה, עד שהוא רואה בו את ההסבר ה"נכון", בשונה מהסברו של ר' עקיבא?!
במילים אחרות, מהו שורש המחלוקת שבין שני תנאים אלו? האם נחלקו במחלוקת עקרונית או רק במחלוקת פרשנית?
בטעינה...