"כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה"

בפרשת נח אנו קוראים על הקטסטרופה הגדולה ביותר שפקדה את ראשית ימי האנושות. יצורי העולם כולם מתו במבול. אולם, בתוך אסון זה צפה ועולה על פני המים תיבתו של נח, אשר בה שורדים נציגים של מיני בעלי החיים, ובעזרתה יכולים הם לחדש את העולם כבראשונה. בבואנו לבחון את השוני שבין שני העולמות - זה שלפני המבול וזה שלאחריו - אנו מוצאים הבדל מרכזי אחד בולט: בעולם החדש מותר לאדם לאכול בעלי חיים, בניגוד לנורמות שהיו מקובלות אצל האדם הראשון, בעולם הישן.
 
בעוד האדם הראשון (והחיות) היו צמחונים:
בראשית פרק א':
כט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ, זֹרֵעַ זָרַע:  לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה.  ל וּלְכָל-חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה, אֶת-כָּל-יֶרֶק עֵשֶׂב, לְאָכְלָה; וַיְהִי-כֵן. 

הותר לנח לאכול בעלי חיים:
בראשית פרק ט':
א וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים, אֶת-נֹחַ וְאֶת-בָּנָיו; וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ.  ב וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם, יִהְיֶה, עַל כָּל-חַיַּת הָאָרֶץ, וְעַל כָּל-עוֹף הַשָּׁמָיִם; בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה וּבְכָל-דְּגֵי הַיָּם, בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ.  ג כָּל-רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא-חַי, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה:  כְּיֶרֶק עֵשֶׂב, נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כֹּל. 

ונשאלת השאלה מדוע כעת לאחר המבול מותרת אכילת בעלי חיים, שהיתה כפי שאמרנו אסורה בעולם הישן?

אם אמנם סבור הקב"ה כי על האדם להיות צמחוני, ולכן ייעד לאדם הראשון רק צמחים למאכל, מדוע כעת רשאי האדם לאכול בעלי חיים;

ואם הקב"ה אינו סבור שהצמחונות נדרשת, מדוע דבר זה נאסר בתחילה?