הדיבר העשירי החותם את עשרת הדברות הוא:
שמות כ'
יג לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ {ס} לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.
והמקבילה שלו בעשרת הדברות המופיעות בפרשת ואתחנן:
דברים ה'
יז וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ {ס} וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.
בשעור נעסוק תחילה בהגדרת איסור "לא תחמד".
המסקנה העולה מסקירה זו היא, כי הן בדברי חז"ל והן בדברי הראשונים רווחת הדעה שהאיסור הוא על מחשבת האדם .
(לפי חלק מהדעות, כך הדבר ביחס לאיסור 'לא תתאוה' בלבד).
לאחר מכן ננסה להסביר את טעמו של האיסור הזה, הבא להגביל את מחשבותיו ואת רגשותיו של האדם אף במקום שאינם באים לידי גילוי חיצוני מעשי.