פרשת חיי שרה מתארת את
שלושת מעשיו האחרונים של אברהם, המאפיינים את דרכו בחייו.
המעשה הראשון הוא
קניית מערת המכפלה (פרק כ"ג).
מדוע התורה מאריכה כל כך בסיפור קניית מערת המכפלה?
מכך שהתורה לא עשתה זאת, ניתן להסיק שאין כאן רק תיאור קבורתה של שרה:
הכתוב מפרט את מעשה הקנייה, וחוזר ומדגיש שאברהם לא הסכים לקבל את המערה במתנה, אלא התעקש לשלם עליה במיטב כספו.
משמעות נקודה זו היא כי אמנם ה' הבטיח לאברהם את ארץ כנען, אך אברהם איננו חושב שזו הבטחה שתתקיים מעצמה,
אלא הוא יודע שעליו לפעול כדי לקיים את ההבטחה הזו. (מערת המכפלה היא המקום הראשון שנקנה בכסף בארץ)
המעשה השני הוא
מציאת אשה ליצחק (כ"ד, א' - ח'). ה' הבטיח לאברהם "כי ביצחק יקרא לך זרע" (כ"א, י"ב) כלומר יצחק אמור להמשיך את הבטחת הזרע שניתנה לאברהם - ממנו אמור לצאת "הגוי הגדול" (י"ב, ב') שהובטח לאברהם.
המעשה השלישי הוא
קביעת היורש (כ"ה, א' - ו'). לפני מותו, דואג אברהם לכך שלא תהיה מחלוקת בעניין הירושה, ושיהיה ברור שיצחק הוא היורש שלו. לצורך כך הוא משלח את בני הפלגשים למקומות אחרים, ומוריש ליצחק את כל רכושו.
כלומר, אמנם אברהם קיבל מה' את הבטחת הארץ ואת הבטחת הזרע, אך הוא איננו מקבל זאת כ"הבטחה" וכמתנה, אלא כייעוד שעליו לפעול למען קיומו - הוא עושה מעשים בפועל כדי לזכות בארץ וכדי להקים זרע.
בטעינה...