קשר אמיץ ישנו בין המצווה "ועשו לי מקדש " (בפרשתנו: שמות כ"ה, ח') ומצוות "מחית עמלק" (דברים כ"ה, י"ט) , קשר שבא לידי ביטוי במצוות הראשונות בהן מצווים אנו בבואנו לארץ.
כך פוסק הרמב"ם בהלכות מלכים א, א:
"שלש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ: למנות להם מלך, שנאמר: 'שום תשים עליך מלך'. ולהכרית זרעו של עמלק, שנאמר: 'תמחה את זכר עמלק', ולבנות בית הבחירה, שנאמר: 'לשכנו תדרשו ובאת שמה' (דברים י"ב, ה') ".
לאחר מינויו של המלך, האמור להוביל את העם בביצוע שתי המצוות האחרות, מצווים ישראל בהכרתת זרע עמלק ובבניין בית הבחירה.
ומִצְוָת מחיית עמלק, מחיית זרעו של "ראשית גויים" (במדבר כ"ד, ד'),
קודמת היא - על פי הרמב"ם -
למצות בנין בית הבחירה - זה הבית ש"כל דור שלא נבנה בימיו, כאילו נחרב בימיו"...
מדוע מצווים אנו לעכב את בנין המקדש עד שנסיים להכרית זרעו של עמלק?
מהי החשיבות שבסדר הזה דוקא?
לסדרן זה של שתי המצוות הללו ולקשר שבין עמלק ובית הבחירה, נגיע מתוך עיון בבנין המשכן - כפי שהוא מתואר בשתי פרשיות המשכן - תרומה ותצוה.
בטעינה...