'לידתו מחדש' של משה

בראש פרק ב' בפרשתנו מתחיל סיפור הולדתו של משה.
אף שזהו סיפור חדש, נעוצה עלילתו בסיומו של סיפור הגזרות שבפרק א'. 
שמות פרק א'
(יט) וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדֹת אֶל פַּרְעֹה כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת כִּי חָיוֹת הֵנָּה בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ:
(כ) וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד:
(כב) וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ לֵאמֹר כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן:
 
בלא ידיעת הצו של פרעה לכל עמו (א', כב) "כל הבן היִלוד היאֹרה תשליכֻהו, וכל הבת תחיון", אין ניתן להבין את עצם ההתרחשות בסיפורנו ולא את משמעותה.

לסיפורנו נועד אפוא תפקיד כפול:
 מחד זהו 'סיפור הולדתו של משה' - האישיות המרכזית בתורה מכאן ועד לסיומו של ספר דברים.
 
מאידך נועד הסיפור הזה להשיב על כמה שאלות שנתעוררו בלבנו בסוף הסיפור הקודם:

• עד כמה נתממשה גזרת פרעה שסופר עליה בסיומו של הסיפור הקודם?
• האם נתקיימה על ידי העם המצרי?
• האם הצליחה גזרה זו להשפיע על ריבויו של עם בני ישראל?

סיפורנו ודאי לא ללמד על עצמו בלבד יצא, אלא ללמד על המצב בעם ישראל בכללו.
ממהלכו של הסיפור ניתן להסיק כי גזרת פרעה אכן נתקיימה, שאם לא כן לא הייתה בת לוי צריכה להצפין את בנה.
מאידך ניתן ללמוד מסיפורנו כי בני ישראל לא הפסיקו להוליד ילדים בגלל הגזרה הזו: הנה איש מבית לוי לוקח את בת לוי והאישה הרה ויולדת;
בנות שנולדו - הרי לא נכללו בגזרת פרעה, ואילו כאשר נולדו בנים, ניסו הוריהם להסתירם בדרכים שונות ולהערים על הגזרה;
ומסתבר שלעתים הצליחו בכך ולעתים לא הצליחו.
על ניסיון נואש אחד כזה להציל בן זכר שנולד במשפחת בני לוי מספר סיפורנו - ניסיון שהצליח באופן מפליא ובלתי-צפוי.