תשובה ויום הכיפורים במשנה - שיטת המשנה בכפרת יום הכיפורים
במשנה האחרונה ביומא נאמר: מסכת יומא פה: משנה : חטאת ואשם ודאי - מכפרין.
מיתה ויום הכיפורים - מכפרין עם התשובה.
תשובה מכפרת על עבירות קלות, על עשה ועל לא תעשה, ועל החמורות הוא תולה עד שיבא יום הכיפורים ויכפר.
האומר 'אחטא ואשוב, אחטא ואשוב' - אין מספיקין בידו לעשות תשובה, 'אחטא ויום הכיפורים מכפר' - אין יום הכיפורים מכפר.
עבירות שבין אדם למקום - יום הכיפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחבירו - אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חבירו.
דרש רבי אלעזר בן עזריה: "מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו" (ויקרא ט"ז, ל'); עבירות שבין אדם למקום - יום הכיפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחבירו - אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חבירו.
אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין, מי מטהר אתכם - אביכם שבשמים, שנאמר "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם" (יחזקאל ל"ו, כ"ה). ואומר מקווה ישראל ה' (ירמיהו י"ז, י"ג); מה מקוה מטהר את הטמאים - אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל.
המשנה שלפנינו עוסקת במה שקרוי בחז"ל "חילוקי כפרה", כלומר בתיאור התנאים לכפרה.
מדברי התנא קמא של המשנה עולה שכל כפרה צריכה תשובה, אלא שבמקרים רבים התשובה אינה מספקת, ובכל אופן -
- ללא תשובה אין כפרה.
ולכאורה, הדברים ברורים: איך ייתכן שהחטא יימחק, אם אדם לא עזבו עזיבה מוחלטת עד כדי כך שלא ישוב ויחטא?
בטעינה...