פרשת השבוע נפתחת במצוַת הנדרים:
במדבר ל', ג
"איש כי ידֹר נדר לה'... לא יחל דברו, ככל היֹצא מפיו יעשה".
שאלה מתבקשת היא מה ראתה התורה להביא דין זה דווקא כאן?
השאלה זו מתחזקת נוכח דברי ראב"ע, הטוען (פרק ל', ב):
"שזאת הפרשה היתה אחר מלחמת מדין".
על פי דבריו,
שינתה התורה מהסדר הכרונולוגי של המאורעות והקדימה את פרשיית הנדרים למלחמת מדין, למרות שבפועל היא נאמרה אחריה. מה פשר הדבר?
למעשה, שאלה זו היא רק חלק
מהשאלה הרחבה יותר העולה נוכח המצוות המובאות בפרקים שלפנינו.