קריאת הסיפור מעוררת בעיה בסיסית.
התורה מספרת (כ"ב, כ-כב): "וַיָּבֹא אֱ‑לֹהִים אֶל בִּלְעָם לַיְלָה, וַיֹּאמֶר לוֹ: אִם לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים, קוּם לֵךְ אִתָּם, וְאַךְ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תַעֲשֶׂה. וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת אֲתֹנוֹ וַיֵּלֶךְ עִם שָׂרֵי מוֹאָב. וַיִּחַר אַף אֱ‑לֹהִים כִּי הוֹלֵךְ הוּא, וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ ה' בַּדֶּרֶךְ לְשָׂטָן לוֹ" ונשאלת השאלה מהעשהבלעםשהביאעליואתכעסושלה'?
שאלה נוספת היא:
הרי כשבאה הקבוצה הראשונה של שליחי בלק, לא הרשה ה' לבלעם ללכת עמם, בנימוק שעם ישראל הוא עם מבורך ואין לקלל אותו (כ"ב, יב): "וַיֹּאמֶר אֱ‑לֹהִים אֶל בִּלְעָם: לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם; לֹא תָאֹר אֶת הָעָם, כִּי בָרוּךְ הוּא"
ונשאלת השאלה מדוע, אםכן, חזרבלעםופנהאלה' לבקשתםשלהשלוחיםהשניים?
האומנם סבר שבני ישראל כבר אינם מבורכים רק מפני שבלק שלח משלחת מכובדת יותר?! ומהחשבכששינההקב"האתדעתו, כביכול, והתירלוללכתלמואב?
ומעבר לכך שואל רס"ג אותו מביא ראב"ע על פסוק כ': 4. ראב"ע על פסוק כ' רס"ג:"אחר שאמר ה' לא תלך עמהם איך אמר קום לך אתם"?
הצד השווה בשתי שאלות אלו הוא שבשני המקרים שינה הקב"ה לכאורה את דעתו, ועובדה זו צריכה ביאור.