בפרשתנו אנו קוראים:
דברים פרק כ"ב
(ט) (1) לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע וּתְבוּאַת הַכָּרֶם:
(י) (2) לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו:
(יא) (3) לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו:
לפנינו
שלושה איסורים:
(
1)
כלאי הכרם (
2)
חרישה (
3)
כלאי בגדים - שעטנז.
בפרשת קדושים נזכרת קבוצה מקבילה של איסורי כלאיים:
ויקרא פרק "ט
(יט) אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ (
2) בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם (
1) שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם (
3) וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ:
נסדר את האיסורים בהקבלה, על פי הרשימה אצלנו, ונשמור על המספור:
(
2) בהמתך לא תרביע כלאיים
(1) שדך לא תזרע כלאיים (
3) ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך.
כבר ממבט ראשון ברור שעל אף ההבדלים בין שני הספרים, יש כאן
קבוצת איסורים מקבילה, הכוללת שלושה איסורים:
כלאי כרם, בהמה ובגדים.
ההבדלים בין שתי הקבוצות הם:
א. בויקרא יש כותרת: "את חוקותי תשמורו".
ב.
הסדר בין כלאי הכרם וכלאי הבהמה
התהפך.
ג. האיסורים
בדברים מפורטים יותר, ונזכרים בהם
המינים המסויימים האסורים בכלאיים, בעוד האיסורים
בויקרא מנוסחים באופן כללי, בלא התייחסות למינים.
בכלאי השדה מפורט בדברים האיסור על
כרם דווקא, בכלאי בהמה - על
שור וחמור, ובכלאי בגדים - על
צמר ופשתים.
ד. קיים הבדל מסויים ב
הגדרת הפעולה האסורה.
בכלאי השדה נזכר בשני הספרים האיסור 'לזרוע', אך בכלאי בגדים נאמר בויקרא "לא
יעלה עליך", ואילו בדברים נאמר "לא
תלבש";
ההבדל העיקרי מצוי בכ
לאי בהמה, עד כדי כך שלולא היותו של האיסור חלק מקבוצת הכלאיים, ייתכן שלא היינו מקשרים בין שני המקומות:
בויקרא נאסר
להרביע כלאיים, ואילו בספר דברים נאסרה
החרישה, ולא ההרבעה.
ה.
בכלאי השדה נזכרת בספר דברים בלבד
התוצאה של מעשה האיסור: "
פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע".
ו. לגבי
מהות האיסור - נראה שהתורה מנסחת אותו באופן שונה.
בויקרא כלולים
כל האיסורים בפסוק אחד, והם מנוסחים ב
מקצב אחיד, כש
המילה המנחה היא 'כלאים', ובראש האיסור באה
הקטגוריה הנאסרת:
בהמתך - לא תרביע
כלאים.
שדך - לא תזרע
כלאים.
ו
בגד -
כלאים שעטנז לא יעלה עליך.