אימתי תוקעים בתפילת ראש השנה?
במשנה בראש השנה חולקים התנאים אודות אופן שילוב התקיעות עם הברכות המיוחדות לתפילת היום:
ראש השנה לב.
משנה. סדר ברכות: אומר אבות וגבורות וקדושת השם, וכולל מלכויות עמהן ואינו תוקע. קדושת היום - ותוקע, זכרונות - ותוקע, שופרות - ותוקע, ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים, דברי רבי יוחנן בן נורי.
אמר לו רבי עקיבא: אם אינו תוקע למלכויות למה הוא מזכיר? אלא אומר אבות וגבורות וקדושת השם, וכולל מלכויות עם קדושת היום - ותוקע, זכרונות - ותוקע, שופרות - ותוקע, ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים.
התקנה שתיקנו חז"ל לומר בראש השנה בתפילה
שלוש ברכות - מלכויות, זכרונות, ושופרות, ולא רק ברכה אחת, כבשאר החגים (ברכת קדושת היום),
מקובלת לכולי עלמא.
בנוסח הברכה
בשאר החגים, נמצא את הסדר הבא מיד לאחר סיום הברכה השלישית (ברכת קדושת השם - 'הא-ל הקדוש')
בתפילות ערבית, שחרית ומנחה:
א. 'אתה בחרתנו' - בחירת ישראל.
ב. 'ותתן לנו את... יום פלוני' - מתן החג זכר ליציאת מצרים.
ג. 'יעלה ויבוא' - תפילת החג המיוחדת.
ד. 'השיאנו את ברכת מועדיך...' - סיום הברכה בתפילה כללית.
ה. חתימה כללית – 'מקדש ישראל והזמנים'
בתפילת מוסף הנוסח שונה בחלקים הראשונים (א-ג):
הוא עוסק בקרבנות המיוחדים לאותו מועד, ונוספת בו
תפילה לקיבוץ גלויות ובניית בית הבחירה.
החתימה במוסף דומה לחתימה בשאר התפילות.
בראש השנה נוספו
שלוש ברכות מיוחדות, שחז"ל תיקנו לשלב אותן עם תקיעות השופר.
השינוי המתחייב בנוסח התפילה, והחובה להסמיך את התקיעות לתפילת היום, עוררו ספקות לגבי מבנה התפילה ואופן שילוב התקיעות.
בטעינה...