מנחת העומר ואיסור שאור ודבש

בפרשת ויקרא מתאר הכתוב שלושה סוגים של קרבנות נדבה, כלומר - קרבנות שאותם מחליט האדם להביא למשכן מתוך מוטיבציה אישית.
אחרי קרבנות הנדבה, הכתוב מתאר את קרבנות החובה - חטאת ואשם, שאותם חייבים להביא במקרים מסויימים.
 שלושת סוגי קרבנות הנדבה הם:

• קרבן עולה (שדיניו מפורטים בפרק א'),
• קרבן מנחה (פרק ב')
• קרבן זבח שלמים (פרק ג').

 הזבחים באים בנדבה הן ביחיד והן ברבים, הן כעולה והן כשלמים, מן הבהמה (כבש, עז או שור) או מן העוף (תור או בן יונה).
מנחת נדבה לעומת זאת באה רק ביחיד ורק מקמח, שמן ולבונה.
 
בעוד קרבנות העולה והשלמים באים מן הבהמה, קרבן המנחה בא מן הצומח