מעמד הר עיבל - על פי שיעורים של הרב אמנון בזק והרב מאיר שפיגלמן
דף הבית >> דברים >> כי-תבוא >> מעמד הר עיבל - על פי שיעורים של הרב אמנון בזק והרב מאיר שפיגלמן
בפרשתנו מסיים משה את נאומו הארוך, המכונה 'נאום המצוות', אשר תופס את מרביתו של חומש דברים. מיד לאחר מכן מובאים שני ציוויים על דברים שבני ישראל צריכים לעשות לאחר שיעברו את הירדן, בהר עיבל: כתיבת דברי התורה על אבנים גדולות ובניית מזבח. מן הכתובים עולה שיש קשר בין שני הציוויים (דברים כ"ז, א'-ח').
הקשר בין הציוויים ניכר בשני דברים: ראשית, במבנה של פרשה קצרה זו: היא פותחת בציווי לכתוב את התורה על האבנים (פס' ב–ד), עוברת לציווי לבנות את המזבח (פס' ה–ז), ואז חוזרת לעסוק בכתיבה על האבנים (פס' ח) – ומכאן שמדובר ביחידה אחת.
הקשר השני בין שני הציוויים מתבטא במילה החוזרת המקשרת ביניהם: "אבנים". מילה זו מופיעה חמש פעמים בשמונת פסוקי הפרשה: שלוש פעמים בעניין כתיבת דברי התורה, ופעמיים בעניין בניית המזבח. גם מדבר זה עולה שהנושא המרכזי בפרשה הוא הכתיבה על האבנים, והציווי על בניית המזבח משני לה.
ונשאלת השאלה מה הקשר בין כתיבת התורה על אבנים לבין בניית מזבח אבנים? מדוע חיברה התורה ביניהם?
בטעינה...