חומש במדבר קרוי בפי חז"ל "חומש הפקודים", משום שהוא פותח במפקד של בני ישראל - מפקד שנערך במדבר סיני "באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים" :
במדבר א'
א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. ב שְׂאוּ אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל-זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם. ג מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל-יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן.
ראוי לשים לב שמיקומו של המִפקד בראשית הספר הוא מטעה מבחינת סדר המאורעות, מכיוון שהמפקד נערך רק בתחילת החודש השני של השנה השנייה ליציאת מצרים (במדבר א', א):
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר"
אך שמונה פרקים אחרי תיאור המפקד אנו קוראים על אירועים שהתרחשו חודש קודם לכן:
במדבר ט', א' – הציווי על פסח מדבר
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְמִדְבַּר סִינַי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לֵאמֹר"
ולפי חז"ל, האירועים המתוארים בפרק ז' קדמו אף הם למפקד :
במדבר ז', א' – א' ל"חודש הראשון" (ניסן)
"וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם"
ואף על פי שאין בפסוק זה תאריך מדויק, במקום אחר (שמות מ', יז, וראה רש"י שם) מצינו שמשה השלים את הקמת המשכן
ביום הראשון לחודש הראשון של השנה השנייה.
ולכן, חז"ל הסיקו את הכלל הפרשני
"אין מוקדם ומאוחר בתורה" בדיוק מעובדות אלו (פסחים ו ע"ב).
הווה אומר:
התורה
שינתה מדרכה ומסדר המאורעות
כדי לפתוח את ספר במדבר בתיאור המִפקד - ומכאן שאירוע זה הוא חלק מהותי של הספר.
(ולכן הוא נקרא "
ספר הפקודים").