בפרשות הראשונות של ספר שמות (מפרשת שמות ועד פרשת בשלח) מתוארים
שלושה מעשי הונאה שהונו ישראל את המצרים.
מאחרי שלושתם עומד צו ה'.
ההונאה הראשונה היא בבקשה שמבקשים משה ואהרן מפרעה:
שמות ה'– ההונאה הראשונה
ג וַיֹּאמְרוּ אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ פֶּן-יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב.
ההונאה השנייה היא בשאילת הכלים בפרשת בא:
שמות י"א – ההונאה השניה
ב דַּבֶּר-נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב.
ההונאה השלישית היא לאחר שיצאו ממצרים, בתחילת פרשת בשלח - ה' ציווה על משה:
שמות י"ד – ההונאה השלישית
ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל-הַיָּם. ג וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר. ד וְחִזַּקְתִּי אֶת-לֵב-פַּרְעֹה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל-חֵילוֹ וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי יְהוָה וַיַּעֲשׂוּ-כֵן.
ומיד נאמר שם בהמשך (בסוף פסוק ד) "ויעשו כן".
בשעור זה נעסוק
בהונאה הראשונה, שהיא מכוונת
כנגד פרעה המשעבד, ועל כן הטרידה פחות את הפרשנים.