כמעט כל פרשת ויחי, הפרשה האחרונה בספר בראשית, מקדישה את עצמה
למותם של שני אנשים - יעקב (מז:כח-נ:יג) ויוסף (נ:כג-כו).
ההתאמה בין שני חלקי הפרשה גדולה יותר מאשר רק נושאם הכללי:
א. כמבוא לסיפור מיתתם, התורה מתארת את חייהם של יוסף ושל יעקב במילה
"ויחי", מילה המצויה
פעמיים בלבד בכל החטיבה בספר העוסקת באבות (מפרק יב' ואילך – ...האחרון היה תרח שהוליד את אברהם).
ב. הן יעקב והן יוסף מתוארים
כאנשי משפחה בעלי קשרים טובים עם ילדיהם, נכדים וניניהם.
ג. גם יעקב וגם יוסף
מבקשים שבועה מבני משפחתם לפני מותם, בקשר להעברת גופותיהם לקבורה בכנען.
ד. בנוסף לכך, כפי שיעקב מקבץ את בניו ומספר להם את העתיד לקרות באחרית הימים (מט:א), בברכות יעקב המפורסמות (מט:א-כח), כך יוסף מספר ל"אחיו" בני ישראל על תוכניותיו של ה' להעלות אותם ממצרים.
ה. יוסף מת ונחנט, וכן יעקב.
ההקבלה בין מותו של יעקב לבין מותו של יוסף
מבליטה את ההבדלים בין שני האירועים.
א. בעוד שמותו של יעקב מתואר
בשבעים וארבעה פסוקים בקירוב (מז:כח-נ:יג), מותו של יוסף מתואר בארבעה פסוקים בלבד.
ב. יעקב "נאסף אל עמיו" (מט:לג), כל הציבור כולו מתאבל עליו אבל רב (נ:ג-ד, י), והוא מקבל כבוד רב במותו.
לעומת זאת, גופתו של יוסף רק מונחת בארון (נ:כו):
כו וַיָּמָת יוֹסֵף, בֶּן-מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים; וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ, וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם. ואנו איננו שומעים על אבל פומבי או על כבוד לו זוכה יוסף במיתתו, אפילו לא על ידי בני ישראל.
ג. יעקב מבקש להקבר מלכתחילה בכנען, וליתר דיוק - במערת המכפלה, כדי להיקבר עם אבותיו.
בניגוד מובהק לכך, יוסף מבקש רק
שכאשר ה' יפקוד "אתכם", כלומר את בני ישראל וצאצאיהם, ויעלה את ישראל אל הארץ שהובטחה בשבועה לאבות (נ:כד),אז: "והעלתם את עצמתי מזה" (נ:כה).