דף הבית >> דברים >> עקב >> פרשיות "שמע ישראל" ו"והיה אם שמוע"
כל יהודי מצוּוֶה לומר פעמיים בכל יום - בבוקר ובערב - את פרשיות "שמע" ו"והיה אם שמוע", כחלק ממה שאנו רגילים לכנות "קריאת שמע" המהווה קבלת עול מלכות שמים.
המקור להלכה היא המשנה במסכת ברכות: משנה במסכת ברכות פרק ב' הלכה ב' "אלו הן בין הפרקים--בין ברכה ראשונה לשנייה, ובין שנייה ל"שמע" (דברים ו,ד), ובין "שמע" ל"והיה, אם שמוע" (דברים יא,יג), בין "והיה, אם שמוע" ל"ויאמר" (במדבר טו,לז), בין "ויאמר" לאמת ויציב. רבי יהודה אומר, בין "ויאמר" לאמת ויציב לא יפסיק. אמר רבי יהושוע בן קורחה, למה קדמה "שמע"ל"והיה, אם שמוע"--אלא כדי שיקבל עליו עול מלכות שמיים תחילה, ואחר כך יקבל עליועול מצוות; "והיה, אם שמוע" ל"ויאמר"--ש"והיה, אם שמוע" נוהג ביום ובלילה, ו"ויאמר" אינו נוהג אלא ביום."
כפי שניתן לראות משנה זאת עוסקת בשאלה הלכתית מעשית מובהקת: מהם החלקים השונים ב'קריאת שמע' שבהם ניתן להפסיק בדיבור, ובאילו נסיבות?במסגרת הגדרת חלקי 'קריאת שמע' דנה המשנה גם בשאלת הסדר והקדימות שבין חלקים אלה, ואגב כך מאירה את עינינו במשמעות הקריאה כולה. לפי המשנה, פרשת "שמע" (הכוללת בתוכה גם את פרשת 'ואהבת') קודמת לפרשת 'והיה אם שמוע', כי בפרשת "שמע" מקבלים 'עול מלכות שמים', המהווה תנאי מקדים לקבלת עול מצוות, בו עוסקת פרשת 'והיה אם שמוע'. שני המושגים היסודיים הללו של הם מן הנושאים היסודיים ביותר בחיי המאמין היהודי, אנו נרצה בשעור ללמוד את פרשיות "שמע" , ו"והיה אם שמוע", ומתוך כך לעסוק מעט במשמעות של 'קבלת עול מלכות שמים' ו'קבלת עול מצוות' .
בטעינה...