כידוע פרשת קדושים ובפרט פרק י"ט הינו פרשה מרכזית בתורה.
חז"ל עמדו על הפתיחה המיוחדת של הפרשה שפותחת:
ויקרא פרק י"ט
ב דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
פתיחה זו "דבר אל
כל עדת בני ישראל" הינה פתיחה מיוחדת, מכיוון שבד"כ הפתיחה הסטנדרטית בספר ויקרא היא "דבר אל בני ישראל", ולכן חז"ל דרשו פתיחה מיוחדת זאת ואמרו בויקרא רבה כ"ד-ה':
בויקרא רבה כ"ד-ה'
"תני רבי חייא- פרשה זו נאמרה בהקהל מפני שרוב גופי תורה תלויין בה.
ר' לוי אמר מפני שעשרת הדברות כלולין בתוכה:
"אנכי ה' אלקיך" – וכתיב הכא "אני ה אלוקיכם"
"לא יהיה לך אלקים אחרים" - וכתיב הכא "ואלהי מסכה לא תעשו לכם"
"לא תשא" - וכתיב הכא "ולא תשבעו בשמי לשקר"
"זכור את יום השבת" - וכתיב הכא "את שבתותי תשמורו"
"כבד את אביך ואת אמך" – וכתיב הכא "איש אמו אביו תיראו"
"לא תרצח" – וכתיב הכא "לא תעמוד על דם רעך"
"לא תנאף" – וכתיב הכא "מות יומת הנואף והנואפת"
"לא תגנוב" – וכתיב הכא "לא תגנובו"
"לא תענה ברעך עד שקר" – וכתיב הכא "לא תלך רכיל בעמך"
"לא תחמוד" – וכתיב הכא "ואהבת לרעך כמוך"
וראוי להסביר מה הכוונה בכך שפרשה זו נאמרה ב
הקהל.
בטעינה...