התורה מתארת את חנייתם של ישראל במילים הבאות:
"וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר".
מפורסמת היא דרשת חז"ל, שגם רש"י מביאה על אתר:
רש"י על שמות י"ט ב'
"ויחן שם ישראל – כאיש אחד בלב אחד. אבל שאר כל החניות בתרעומת ומחלוקת."
א. אולם עדיין יש להבין: מדוע מופיע השורש
ח.נ.ה פעמיים:
ויחנו במדבר...
ויחן שם ישראל..."?!
ב. "וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו ה’ מִן הָהָר לֵאמֹר...".
סדר הפסוק מוזר לכאורה. שכן, הסדר הראוי הוא, שתקדם הקריאה לעלייה. מדוע עולה משה אל ההר, עוד קודם לקריאתו של הקב"ה מן ההר?!
ג. הקב"ה מבקש ממשה להעביר דברי הברית, האמורים להכרת בינו ובין בני ישראל. את הדברים הללו, מתבקש משה להעביר לבני ישראל:
"...אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
משה קורא לזקני העם ומעביר אליהם את דברי ה':
"וַיָּבֹא משֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה’...".
בני ישראל משיבים: "וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה’ נַעֲשֶׂה...".
סדר הדברים אינו מובן.
הקב"ה מבקש ממשה להעביר את המסר
לבני ישראל. משה מעבירו
לזקני העם בלבד. והנה בתשובה אנו מוצאים ש
כל העם כולו משיב.
מדוע "כל העם", אם רק הזקנים נקראו לשמוע?! ומדוע להעביר רק לזקנים, כשהקב"ה מצווה אותו ללמד את בני ישראל?!
ד. לאחר שמשה מעביר את דברי הקב"ה אל העם, עונים
כל העם יחדיו ואומרים:
"כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה’ נַעֲשֶׂה".
משה רבנו מעביר את תשובתם זו אל הקב"ה
: "וַיָּשֶׁב משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה’".
בפסוק שלאחר מכן פונה הקב"ה אל משה ואומר:
"הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם".
תגובתו של משה: "
וַיַּגֵּד משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה’".
והדברים תמוהים. מדוע יש צורך לשוב ולהגיד לקב"ה את דברי העם, הלא בפסוק הקודם כבר מצאנו:
"וַיָּשֶׁב משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה’"?!
ועוד יש להבין,
מה הקשר בין דברי העם לפנייה של הקב"ה אל משה:
"הנה אנכי בא אליך וכו'"?!
בטעינה...