האם קשורה שמיטת כספים בשמיטת הקרקעות בשנה השביעית?
קשר כפול ביניהן מתבלט מיד בכתוב:
ראשית, זמנן של שתי המצוות הללו הוא בשנה השביעית במחזור שנות השמיטה;
שנית, השורש שמ"ט מופיע בתורה ביחס לשתיהן:
שמות כ"ג:
י ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה.
יא והשביעִת תשמטנה ונטשתה, ואכלו אביֹני עמך…
אף
הדאגה לאביון מישראל משמשת טעם לשתיהן, כמבואר בפסוק שהבאנו זה עתה במה שנוגע לשמיטת קרקעות, וכפי שמבואר בהרחבה בפרשתנו במה שנוגע לשמיטת כספים:
דברים ט"ו
ז כי יהיה בך אביון מאחד אחיך… לא תאמץ את לבבך ולא תקפֹץ את ידך מאחיך האביון.
ט השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר: קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון...
כמה הבדלים עקרוניים מצביעים לכאורה על
העדר קשר בין שתי המצוות:
* מצוות שמיטת כספים אינה תלויה בארץ אלא היא "חובת הגוף" ונוהגת בין בארץ ובין בחוצה לארץ.
* זמנה של שמיטת כספים על פי ההלכה אינו זהה לזמנה של שמיטת הקרקעות:
אין היא משתרעת על פני כל השנה השביעית, אלא היא חלה בנקודת זמן מסוימת, שהיא דווקא נקודת
הסיום של השנה השביעית.
הבדל זה אינו קשור רק
בזמנן של שתי המצוות אלא גם
באופיין השונה לחלוטין:
כאן - שנה שלמה שבה האדם מנוע מעבודת השדה, מעין
יום השבת המתרחב על פני שנה שלמה - "שבת הארץ";
וכאן -
ביטול כללי של החובות בעם ישראל, החל ברגע אחד, מדי שבע שנים.
בטעינה...